לחץ דם גבוה - כל מה שחשוב לדעת

מדדתם את לחץ הדם, בין אם בקופת החולים או במכשיר ביתי, ופתאום גיליתם שיש לכם יתר לחץ דם? סובלים מלחץ דם גבוה, ורוצים ללמוד במה מדובר? מעוניינים להבין מתי לחץ הדם נחשב לגבוה, מה ההשלכות של זה, ואיך כדאי לטפל בזה? הגעתם בדיוק למקום הנכון. במאמר זה נלמד כל מה שחשוב לדעת בנושא. אך ראשית, נרצה להבין מה זה בכלל לחץ דם, מה המשמעות שלו, ואיך מודדים אותו.

מהו לחץ דם?

הדם שזורם בגופנו נושא עמו חמצן וחומרים נוספים נחשבים לחשובים ונחוצים לרקמות גופנו. והלב, הוא ה”משאבה” הראשית,שמזרימה את הדם ואת החומרים החיוניים שנישאים עם הדם, לרקמות הגוף. הליך זה מתאפשר באמצעות התכווצויות הלב, שיוצרות לחץ, אשר מניע ומזרים את הדם בכלי הדם (בעורקים ובוורידים).

לחץ הדם, גבוה יותר באופן טבעי בעת התכווצויות הלב (סיסטולה), והוא נמוך יותר בעת הרפיית והתרחבות הלב (דיאסטולה). ובכל מצב, כל עוד האדם בחיים, לחץ הדם בעורקיו אינו ירד לאפס, אפילו כאשר הלב רפוי. 

בהקשר זה, כדאי להכיר גם את יחידות המידה המקובלות למדידת לחץ הדם. יחידת מידה זו היא “מילימטר כספית” (ממ”כ). וכדאי לדעת שלחץ סיסטולי מסומן לרוב באותיות SYS (המספר הגבוה יותר). ושלחץ דיאסטולי מסומן לרוב באותיות DIA (המספר הנמוך יותר). 

לחץ דם גבוה

מהו יתר לחץ דם

מהו לחץ דם תקין לעומת גבוה 

לחץ דם תקין הוא לחץ סיסטולי שעומד על כ-120 ממ”כ, ולחץ דיאסטולי של כ-80 ממ”כ. מקובל לכתוב זאת כך: 120/80. ובשפת הדיבור נהוג לומר שזה לחץ דם 120 על 80.

ואילו ערכים שגבוהים מ- 140/90 (כלומר לחץ סיסטולי גבוה מ-140 ממ”כ ו/או לחץ דיאסטולי גבוה מ-90 ממ”כ) נחשבים ללחץ דם גבוה (hypertension או בקיצור HTN).
שימו לב שיש כל מיני סוגים של לחץ דם גבוה. למשל, יכול להיות מצב של לחץ סיסטולי גבוה מ-140 (=לד”ג), ובו זמנית לחץ דיאסטולי נמוך מ-60 (=לד”נ).

למה ערכים הגבוהים מ-140/90 נחשבים לגבוהים מדי?

רף זה נקבע אחרי שגילו שאנשים שיש להם לחץ דם הגבוה מ-140/90 לאורך זמן רב (שנים), נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממחלות לב וממחלות של כלי הדם. כמו התקף לב, אירוע מוחי, פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בראייה וכו’.
עוד נמצא כי טיפול שמוריד את לחץ הדם יכול למנוע מחלות אלו. ולכן, חשוב לאבחן את לחץ הדם, לעקוב אחריו, ולפעול בהתאם – ורצוי גם בהקדם.

מהם התסמינים של זה?

לרוב, ללחץ דם גבוה לא יהיו תסמינים משמעותיים נוספים. וזה נכון במיוחד ככל שמדובר באדם צעיר יותר. ומסיבה זו, פעמים רבות אנשים לא ידעו שהם סובלים מזה. ולכן, נהוג לכנות לחץ דם גבוה בתור The Silent Killer – “הרוצח השקט”. כלומר, לחץ דם גבוה פעמים רבות ייחשב למחלה כרונית, אשר יכולה להוביל למחלות לב, להפרעות בתפקוד הלב, או למחלות אחרות, ואפילו לשבץ, להתקפי לב ולמוות. ובחלק נכבד מהמקרים, אלו שסובלים מכך אפילו לא מודעים לזה. והם יכולים להיות לא מודעים לכך אפילו עשרות שנים – עד שתסמיני לחץ הדם הגבוה והזיקנה מראים את אותותיהם ביתר שאת.
בהקשר זה, כדאי לציין שלחץ דם גבוה במיוחד (המתבטא בלחץ סיסטולי שמתקרב ל־200) עלול לגרום לתסמינים גופניים וסנסוריים (תחושתיים). כמו כאב ראש, שינויים או הפרעות בראייה, כאבים בחזה, קוצר נשימה וכו’.

יתר לחץ דם

שכיחות באוכלוסיה, וגורמים 

ממחקרים שונים בנושא עולה כי 1/5 למחצית מהמבוגרים סובלים מלחץ-דם גבוה. כאשר עם העלייה בגיל, כך עולה גם הסיכון ליתר לחץ-דם. למשל, אחרי גיל 60, שכיחות המחלה היא מעל 60%.

גורמים נוספים שמעלים את הסיכון ליתר לחץ דם, הם: היעדר פעילות גופנית, ועודף משקל. או מנגד BMI נמוך מ-19 או תת משקל קיצוני. וכך גם נטילת תרופות, עישון, שתיית אלכוהול, צריכת מלח במזון, חשיפה לזיהום אוויר וכו’. אך בכל מקרה – הגורמים הוודאיים ליתר לחץ-דם עדיין אינם ברורים לרפואה של ימינו.

יתר לחץ-דם הוא מחלה כרונית. כך שאדם הסובל מזה, כנראה יסבול מזה לאורך כל חייו. ולכן, חשוב במיוחד לאבחן זאת מוקדם ככל האפשר. וזאת על מנת שניתן יהיה להתחיל בטיפול מוקדם ככל הניתן. וכדי שאפשר יהיה למנוע או לעכב את הנזקים שזה יכול לגרום.

מה הסיבות לכך, ומה ההבדל בין יתר לחץ דם ראשוני לשניוני?

כדאי לדעת שיש “לחץ דם ראשוני” (Essential Hypertension או Primary Hypertension). ויש “לחץ דם שניוני”. הראשון אומר שיתר לחץ הדם הוא ה”אפקט העיקרי”. והשני אומר שיתר לחץ הדם נגרם מהפרעה או ממחלה אחרת, כמו הפרעה בתפקוד הכליות. בכל מקרה, אם מדובר באפשרות הראשונה (שאלו רוב המקרים), אז הרפואה כיום בד”כ לא תידע להגיד מה גרם לזה. אך כאמור יש גורמים, כמו עישון או עודף משקל, שנמצאים בקורלציה (מתאם), עם מקרי יתר לחץ-דם.

Hypertension

איך להוריד את לחץ הדם?

כשלחץ הדם גבוה אך לא גבוה מדי (כלומר יותר מ-140/90 אבל פחות מ-160/100), השלב הראשון בטיפול יהיה בדרך כלל הנחיות לשינוי באורח החיים:

• ירידה במשקל לסובלים מעודף משקל.
היעד הדרוש הוא BMI נמוך מ-30. והיעד הרצוי הוא BMI בין 20 ל-25.

• שינויי תזונה והגבלת הצריכה של מלח: עד 5 גרם מלח (=2 גרם נתרן) ביום.
בנוסף, כדאי לאכול יותר פירות וירקות, ורצוי לצרוך פחות שומנים רוויים.

• חשוב לעשות פעילות גופנית אירובית של כ-30 דקות בעצימות בינונית, 5 עד 7 פעמים בשבוע.

• כדאי מאוד להיגמל מעישון.

• רצוי לצרוך אלכוהול באופן מתון (בייחוד יין אדום).

מתי מתחילים בטיפול תרופתי?

לרוב, אם לחץ הדם מתון יחסית (נמוך מ-160/100), אז הרופאים יציעו טיפול תרופתי, רק אם אחרי כמה חודשים של שינוי אורח החיים לא הושגו תוצאות משביעות רצון. ואילו אם לחץ הדם גבוה מערכים אלו אז לרוב הרופאים יציעו להתחיל ישר בטיפול תרופתי.

 

עד כאן לפוסט זה.  🙂

ואם אתם כבר כאן, אולי תתעניינו גם במאמרים הבאים:

מאניה דיפרסיה.
התקף חרדה.
איך לשים טמפון.
איך לזרז מחזור.
טיפים לתקופת ההריון.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי תאהבי ...

איך לא להיות ביישנית

איך לא להיות ביישנית

רוצה לדעת איך להפסיק להתבייש מאנשים? מחפשת טיפים שילמדו אותך איך להתגבר על ביישנות? היכנסי למאמר כדי ללמוד איך לא להיות ביישנית.

קראי עוד »
ניהול עסק עצמאי

ניהול עסק עצמאי מהבית

מחפשת טיפים לניהול עסק עצמאי או לניהול עסק מהבית? הגעת למקום הנכון. בואי ללמוד כל מה שחשוב לדעת על ניהול עסק עצמאי מהבית.

קראי עוד »
איך לריב נכון

איך לריב נכון עם בן הזוג?

גם לריב צריך לדעת: מחקרים מוכיחים שזוגות שרבים נכון מרוצים יותר מהקשר, והזוגיות שלהם יציבה יותר. אז כדאי שכולנו נלמד איך לריב נכון.

קראי עוד »

רוצה ללמוד איך ליצור סטוריז מושלמים לאינסטגרם?

קורס עיצוב סטוריז באינסטגרם

תזיני את המייל שלך וקבלי קורס עיצוב סטוריז לאינסטגרם בחינם!